מספר פרשיות בצמרת המשטרה, שהתנקזו יחד, תוך זמן קצר, יצרו אווירה מתוחה בצמרת.
התקשורת, כהרגלה, דיווחה, סיקרה, פרשנה, תוך מתן מצג חלקי של עובדות וניתוח התנהגות פיקודית לא תמיד אמינה ומדויקת.
העובדות הקשורות בתת ניצב ניסים אדרי, אינן מוכיחות בבירור שהוא שיקר או מסר גרסה לא אמינה, והסוגיה לאחר "שימוע" –יוצרת בעיה משפטית, אתית ופיקודית אצל מפכ"ל המשטרה (שהוא עו"דבמקצוע), כפי שהוצגה ע"י ציון אמיר –פרקליטו של אדרי.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
"השועל מאשים את המלכודת ולא את עצמו". (ויליאם בלייק)
ראשית כל משמעת במפקד עצמו. הנהגתו לא תוכל להיות טובה מהדוגמה האישית שלו".
(ג'ורג' וושינגטון)
העובדות שפורסמו בפרשת מפקד מחוז ירושלים, מציירות תמונה לא חיובית בכל הנוגע להתנהגותו הפיקודית נורמטיבית של קצין משטרה בדרגת ניצב.
ניצול מעמדו–לקשרים רומנטיים, תוך הפרת כללי האתיקה, האוסרים על קשרים בין מפקד למי שנמצא תחת מרותו, תוך ניצול מעמדו ודרגתו, אם לקידום בתפקיד, חלוקת הטבות ו/או אפילו לחץ בלתי הולם, כדי להשיג את הקשר הרומנטי - מעמידה את התנהלותו בספק לגבי היכולת להמשיך בשירות המשטרה.
כדי למנוע ספק בנושא–האיסור האתי של קשרים רומנטיים, או מינויים בתוך גוף כמו המשטרה, או צה"ל או דומיהם, במערכת הביטחון, לא בא במקום או על חשבון הרומנטיקה.
מותר גם במשטרה וגם בצה"ל–לנהל מערכת יחסים, להתאהב, להתחתן ולחיות באושר. הכוונה של המגבלות והאיסורים, למנוע מצב של ניצול מעמד פיקודי דרגתי–להשגת מטרה מינית בהפעלת כוח, בהפעלת סמכות שלא במקומה, בסחיטה עקיפה ובחריגה מנוהלי עבודה קיימים.
המגבלות והאיסורים–חיוניים, לניהול תקין ערכי,מוסרי,אתי של הגופים, כמו משטרה, צה"ל, מוסד, שב"כ, שב"ס ומערכות ביטחוניות ופיקודיות נוספות.
כללים אלה חלים גם על גופים אזרחיים–כפי שמפורטים בחוק נגד הטרדה מינית, שעיקרו הגנה על נשים שלא ינוצלו ע"י הממונים עליהן, במסווה של כוח, מעמד ושרירות לב.
אי לכך נראה לי שבפרשת מפקד המחוז, בסופו של יום והחקירות, הוא לא יוכל להמשיך בשירות וראוי שיעזוב מרצונו, תוך שמירה על כבודו, מעמדו ומערך המשטרה.
פרשת תת ניצב ניסים אדרי
כאן מדובר בסוגיה מתחום אחר, במטריה שונה שהיא בעיקרה משפטית,הקשורה לפרשנות שיש לתת למושג "מידע שהגיע לידיעתך", או לשמועה, רכילות שהגיעו לאוזניך, ולא בתלונה רשמית ממוסדת, אם בכתב ואם בראיון פיקודי.
אם היה מדובר בתלונה רשמית, היה על תת ניצב אדרי, ללא היסוס, להעבירה הלאה בצינורות הפיקוד, לא להשהותה ולא לטשטשה.
"השימוע" והעובדות שהוצגו ע"י עו"ד ציון אמיר.
השימוע נעשה כדי לאפשר לתת ניצב אדרי,להציג את גרסתו לאירוע ואת הבנתו ופרשנותו לעובדות שהובאו לידיעתו.
מן העובדות שבגרסתו–עולה שלאחר סיום מבצע אופרטיבי משטרתי, סיפר לו קצין שישב איתו במכונית, על שוטרת שברצונו להעביר מיחידתו, אך יש חשש שהדבר לא בר ביצוע מאחר ויש לה קשר רומנטי עם מפקד המחוז ניצב שחם.
בכך הסתיימה השיחה, לא נתבקשו פעולות נוספות ולא היה בשיחה האקראית, שום רמז לתלונה ובקשת התערבות, כדי להמשיך לטפל בנושא.
אם עובדות אלה נכונות–ולא מעובדות בשלב מאוחר יותר ככסת"ח ע"י הקצין הזוטר, כדי להיחלץ ממצב מביך שבו היה שרוי, תוך זריקת האחריות על תת ניצב אדרי, הרי שמדובר כאן, בשיחת חולין, שיחת אקראי, סיפור רכילות, סיפור לשעת לילה מאוחרת (בחר את הנוסח), שיחות המתנהלות בגופים כאלה ודומיהם, כמעט מדי יום ביומו.
מידע או סיפור מעין זה–אינו מחייב התייחסות או העברה לטיפול לדרגים הגבוהים.
עדות שקר ועדות שמיעה
עדות שמיעה פסולה להתקבל, מאחר ומדובר בעדות שלא נתפסה בחושיו של העד, אלא הוא שמע אותה ממישהו אחר, ישירות או באקראי והיא פסולה כראיה לאמיתות תוכנה, בהיותה עדות לפי שמועה.
עדות שקר–ראה סעיפים 239/237/236 לחוק העונשין.
מתן עדות שקר –עולה לכדי עבירה פלילית.
העבירה של עדות שקר –קבועה בסע' 237 לחוק העונשין. על פי האמור, המעיד בהליך שיפוטי ביודעין עדות כוזבת, בדבר מהותי, לגבי שאלה נדונה, באותו הליך, צפוי לעונש עד 7 שנות מאסר. עשה זאת בשל טובת הנאה –עד 9 שנות מאסר. סע' 236 לחוק מגדיר מהי עדות. הכוונה לכל אמרה בכתב או בעל פה, שנאמרה לשם ראיה.
פרשנות משפטית של עובדות האירוע בפרשת תת ניצב אדרי - הן הן שיקבעו את ההתייחסות ודרך הפעולה שינקוט המפכ"ל באירוע הספציפי.
להזכיר לציבור–הרמטכ"ל גבי אשכנזי, הוציא משורות צה"ל שני קצינים בכירים בדרגות תת אלוף (מקביל לתת ניצב במשטרה), בשל התנהגות חורגת ובלתי הולמת, בכך שלא מסרו אמת לאירועים הקשורים לבני משפחתם, כמו מסירת טרקטורון צה"לי, לנהיגה ע"י בנו של הקצין שגרם לתאונה קלה ומסירת המכונית המשטרתית לנהיגה ע"י אשתו של הקצין השני שגם גרמה לתאונה קלה.
בשני המקרים האלה- אילו היו הקצינים מדווחים על אתר שהם אחראיים.והם מסרו את הרכבים למשפחתם ונוטלים אחריות –האירועים היו מסתיימים באתראה או נזיפה, אי מסירת העובדות מידית, השיהוי, הגמגום, אולי ניסיון הטשטוש –גרמו לשחרורם מצה"ל.
הקוד האתי/מוסרי/פיקודי–הן בצה"ל והן במשטרה, הוא זהה והרף שהציב הרמטכ"ל גבי אשכנזי, יפה ומתאים גם למפכ"ל יוחנן דנינו, ועליו לפעול במקרה הספציפי לפי אותם קריטריונים.
מה שברור–שגופים כמו צה"ל, משטרה, שב"כ מוסד, שב"ס ונלוויהם במערך הביטחוני, חייבים בהתנהגות פיקודית נקיית ידיים, התנהלות אישית, תוך מתן דוגמא לפקודים ובוודאי בדיווחי אמת, גם אם מדובר בטעות או בכשל פיקודי או מבצעי. כל זאת כדי לשמור על הנהגה פיקודית בעלת רמה גבוהה ערכית, מוסרית ואתית.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
